תנ"ך על הפרק - ישעיה כא - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

ישעיה כא

355 / 929
היום

הפרק

מַשָּׂ֖א מִדְבַּר־יָ֑ם כְּסוּפ֤וֹת בַּנֶּ֙גֶב֙ לַֽחֲלֹ֔ף מִמִּדְבָּ֣ר בָּ֔א מֵאֶ֖רֶץ נוֹרָאָֽה׃חָז֥וּת קָשָׁ֖ה הֻגַּד־לִ֑י הַבּוֹגֵ֤ד ׀ בּוֹגֵד֙ וְהַשּׁוֹדֵ֣ד ׀ שׁוֹדֵ֔ד עֲלִ֤י עֵילָם֙ צוּרִ֣י מָדַ֔י כָּל־אַנְחָתָ֖ה הִשְׁבַּֽתִּי׃עַל־כֵּ֗ן מָלְא֤וּ מָתְנַי֙ חַלְחָלָ֔ה צִירִ֣ים אֲחָז֔וּנִי כְּצִירֵ֖י יֽוֹלֵדָ֑ה נַעֲוֵ֣יתִי מִשְּׁמֹ֔עַ נִבְהַ֖לְתִּי מֵרְאֽוֹת׃תָּעָ֣ה לְבָבִ֔י פַּלָּצ֖וּת בִּֽעֲתָ֑תְנִי אֵ֚ת נֶ֣שֶׁף חִשְׁקִ֔י שָׂ֥ם לִ֖י לַחֲרָדָֽה׃עָרֹ֧ךְ הַשֻּׁלְחָ֛ן צָפֹ֥ה הַצָּפִ֖ית אָכ֣וֹל שָׁתֹ֑ה ק֥וּמוּ הַשָּׂרִ֖ים מִשְׁח֥וּ מָגֵֽן׃כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר אֵלַ֖י אֲדֹנָ֑י לֵ֚ךְ הַעֲמֵ֣ד הַֽמְצַפֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר יִרְאֶ֖ה יַגִּֽיד׃וְרָ֣אָה רֶ֗כֶב צֶ֚מֶד פָּֽרָשִׁ֔ים רֶ֥כֶב חֲמ֖וֹר רֶ֣כֶב גָּמָ֑ל וְהִקְשִׁ֥יב קֶ֖שֶׁב רַב־קָֽשֶׁב׃וַיִּקְרָ֖א אַרְיֵ֑ה עַל־מִצְפֶּ֣ה ׀ אֲדֹנָ֗י אָנֹכִ֞י עֹמֵ֤ד תָּמִיד֙ יוֹמָ֔ם וְעַל־מִ֨שְׁמַרְתִּ֔י אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב כָּל־הַלֵּילֽוֹת׃וְהִנֵּה־זֶ֥ה בָא֙ רֶ֣כֶב אִ֔ישׁ צֶ֖מֶד פָּֽרָשִׁ֑ים וַיַּ֣עַן וַיֹּ֗אמֶר נָפְלָ֤ה נָֽפְלָה֙ בָּבֶ֔ל וְכָל־פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֶ֖יהָ שִׁבַּ֥ר לָאָֽרֶץ׃מְדֻשָׁתִ֖י וּבֶן־גָּרְנִ֑י אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֗עְתִּי מֵאֵ֨ת יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הִגַּ֥דְתִּי לָכֶֽם׃מַשָּׂ֖א דּוּמָ֑ה אֵלַי֙ קֹרֵ֣א מִשֵּׂעִ֔יר שֹׁמֵר֙ מַה־מִלַּ֔יְלָה שֹׁמֵ֖ר מַה־מִלֵּֽיל׃אָמַ֣ר שֹׁמֵ֔ר אָתָ֥ה בֹ֖קֶר וְגַם־לָ֑יְלָה אִם־תִּבְעָי֥וּן בְּעָ֖יוּ שֻׁ֥בוּ אֵתָֽיוּ׃מַשָּׂ֖א בַּעְרָ֑ב בַּיַּ֤עַר בַּעְרַב֙ תָּלִ֔ינוּ אֹֽרְח֖וֹת דְּדָנִֽים׃לִקְרַ֥את צָמֵ֖א הֵתָ֣יוּ מָ֑יִם יֹשְׁבֵי֙ אֶ֣רֶץ תֵּימָ֔א בְּלַחְמ֖וֹ קִדְּמ֥וּ נֹדֵֽד׃כִּֽי־מִפְּנֵ֥י חֲרָב֖וֹת נָדָ֑דוּ מִפְּנֵ֣י ׀ חֶ֣רֶב נְטוּשָׁ֗ה וּמִפְּנֵי֙ קֶ֣שֶׁת דְּרוּכָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י כֹּ֥בֶד מִלְחָמָֽה׃כִּי־כֹ֛ה אָמַ֥ר אֲדֹנָ֖י אֵלָ֑י בְּע֤וֹד שָׁנָה֙ כִּשְׁנֵ֣י שָׂכִ֔יר וְכָלָ֖ה כָּל־כְּב֥וֹד קֵדָֽר׃וּשְׁאָ֧ר מִסְפַּר־קֶ֛שֶׁת גִּבּוֹרֵ֥י בְנֵֽי־קֵדָ֖ר יִמְעָ֑טוּ כִּ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל דִּבֵּֽר׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

משא מדבר ים. הוא בבל, כי זה המשא עליה, והוא מערב כנגד פרס ומדי, או פירושו ים כמשמעו:לחלוף. כמו לעבור:ממדבר בא. האויב ולא מהים:ומארץ נוראה. ארץ מדי ופרס:חזות. נבואה:קשה. על בבל:הוגד לי. דברי הנביא:[הבוגד וגו']. מי שירצה למרוד ולבגוד יוכל והרוצה להיות שודד יוכל לשוד:עלי עילם. היא מדינת פרס:צורי. כמו וצרת עליה (דברים כ' י"ב), ובאה המלה מלרע כמו שובי נפשי (תהלים קט"ז ז'):כל אנחתה השבתי. יש אומר אנחת ישראל ויש אומרים אין מי שיאנח על בבל, ויש אומרים נשבתה כל אנחתה שעשתה, ולפי דעתי כי מתחלת כל אנחתה עד סוף הפרשה הם דברי הנביא על לשון בלשצר המלך, כי הכל יודע שהנביא ישמח במפלת בבל, ואיך יאמר על כן מלאו [פסוק ג'], והנה ככה ידבק הטעם, אמר המלך כאשר שמעתי קול עלי עילם כמנהג אנשי המלחמה להזכיר שם ארצם, אנחתה של בבל השבתיה במיני השיר, שהובאו כלי בית יי ושתה בהם, ובבל במצור ובמצוק:על וגו'. שב על עלי עילם, כאשר שמעתי כן לא אשמע ולא אראה מרוב הפחד:תעה. פלצות. מן ויכרות אסא את מפלצתה (מלכים א' ט"ו י"ג) כדמות תפארת, שהיו הפרסיים מתפארים על כן נבעתי, או רעדה כמו יתפלצון (איוב ט' ו'):את נשף חשקי. הלילה ששתה בכלים ופחד כאשר קרא לו דניאל הכתב (דניאל ה' ג'):ערוך. צפה הצפית. לפי דעתי אין ריע לו וטעמו נגוני':וטעם קומו השרים וגו', שנהרג בלשצר באותו הלילה ומשחו דריוש הזקן למלך, ונקרא המלך מגן כי הוא יגן על העם, וכן מגיננו ראה אלהים (תהלים פ"ד י'):כי. אלה דברי הנביא:העמד המצפה. בדרך נבואה:וראה. הטעם אם ראה רכב צמד פרשים או רכב חמור או רכב גמל יקשיב וירבה להקשיב מה שמועה בפיהם:ויקרא וגו'. דרש כי אריה הוא חבקוק בגימטריא, והנכון בעיני שהוא חסר כ"ף כמו אש אוכלה הוא (דברים ד' כ"ד), והטעם ויקרא המצפה כאריה בקול גדול:על מצפה אדני אנכי עומד תמיד. והטעם לבקש חזון:והנה זה בא וגו'. והנה רכב איש עם צמד פרשים:ויען. כל אחד:ויאמר נפלה נפלה. פעמים שלא נשארה לה פליטה:שבר. המשבר לארץ, כמו אשר ילדה אותה ללוי (במדבר כ"ו נ"ט):מדושתי. והנה בבל מדושה, והיו"ד סימן השם או הנביא, או דבר רכב איש, כי גם אני דשתיה והיתה כבן גרן, ויתכן היות בן הגורן הבר שישאר, וזה רמז לישראל:משא דומה. כמו ומשמע ודומה ומשא (בראשית כ"ה י"ד):אלי קורא משעיר. ידבר על לשון דומה כאילו (הוא) בא מרגל משעיר לחקור ארץ דומה, והוא שואל לשומרים אמר לי אתה שומר מה מלילה, מה מליל. והטעם כאילו השואל הוא מאנשי דומה ויש לו צורך לקום בלילה ללכת לדרך או להתעסק בשד', כמנהג רוב המקומות, וטעם פעמי' שישאל לרבים, והנכון בעיני שזאת המלה לראות אם השומרים ישנים:מה מליל. ראוי להיות סמוך, וכמוהו ביין חלבון (יחזקאל כ"ז י"ח) כיין הטוב (שיר השישים ז' י'), יחסר שם מקום, ויאמר הגאון שומר מה עבר מהלילה שומר מה נשאר, ולפי דעתי שהוא כמו בליל שודד עד מואב (ישעיהו ט"ו א') והטעם בליל כך מהשבוע:אמר שומר. כמה בקר ולילה עברו ואתם בני שעיר, שאתה מהם, לא באתם למלחמה:אם תבעיון. מתרגום ארמית ובא למ"ד הפועל שלם, כי היו"ד תמורת ה"א, גם בעיו כמו ויאמר שלחו (מלכים ב' ב' י"ז), אם תבקשו לבא בקשו:שובו. לשולחים אתכם ובאו כולכם:ובאה מלת אתיו זרה ויתכן שנקמץ האל"ף בעבור שהוא מהגרון:ויתכן להיות השומר השליט על הארץ, כי כמה שליטים לא יוכלו לסבול רעות וימסרו מקום שלטונם:משא בערב. כמו מלכי הערב (ירמיה כ"ה כ"ד), ממשפחות קדר וכן ביער בערב:דדנים. כמו שבא ודדן (בראשית י' ו'), והטעם שארצם חמה ויבשה והיא חסרת מים:והנה הנביא יוכיחם שיעשו חסד עם הארחות להשקותם מים כאשר הוכיח מואב (דברים כ"ג ה')לקראת צמא וגו'. ה"א התיו תחת אל"ף:תימא. כמו חידד ותימא (בראשית כ"ה ט"ו):בלחמו. שב אל הצמא והטעם עשו חסד עמו, כי מנהגו היה להאכיל כל נודד אליו:וטעם גדמו הוא ואנשיו או חבריו:כי. אלה הנודדים והם שברחו מפני מלך אשור:נטושה. יש אומרים כי הנו"ן תחת הלמ"ד, ואיננו נכון רק הוא כמו והנם נטושים (שמואל א' ל' ט"ו):כי. בעבור זה העון שלא עשו חסד, כטעם על דבר אשר לא קדמו אתכם (דברים כ"ג ה'):בעוד שנה. וכלה כל כבוד קדר. וזאת השה חשובה היא, שהיא ארוכה כשני שכיר:ושאר. טעם ושאר לאות, כי הרוב יאבד:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך